החלטה בתיק בש"א 5206/06

1.   לפני שתי בקשות, האחת בש"א 5206/06 שהוגשה על ידי הנתבעת ועניינה ביטול היתר המצאה מחוץ לתחום של  כתב התביעה (להלן: " בקשה לביטול היתר המצאה"), השנייה בקשה שהגיש התובע, בש"א 17016/06 שעניינה להורות על סילוק על הסף של הבקשה לביטול היתר המצאה וכן להורות על סילוק הודעה של הנתבעת לפיה יפויי הכוח הבלתי מוגבלים שניתנו על ידה לעורכי דינה, מבוטלים ומוחלפים ביפוי כוח חדש המוגבל רק לבקשה לבטול ההמצאה (להלן: " בקשה לבטול יפוי הכוח").

2.   נשוא התביעה ביסוד הבקשות הינו טענת התובע לפיה על הנתבעת לשלם לו עמלה בקשר עם פעילותו שתרמה להתקשרות הנתבעת עם גורם יפני להפצת מוצריה ושיווקם ביפן ובמזרח הרחוק.

3.         תמצית העובדות הדרושות לעניין

3.1        התובע הינו אזרח ותושב ישראל והינו בעל היכרות עם גורמים עסקיים יפנים.

3.2        הנתבעת הינה חברה זרה המאוגדת במדינת דלוור בארצות הברית והעוסקת בייצור ומסחר של מוצרי אופנה וטקסטיל, ומנהלת עסקיה מניו יורק. החברה מצוייה בשליטה של מר אלי טהרי (להלן: " טהרי"), שמשמש נשיאה של הנתבעת. סגן הנשיא של הנתבעת הוא מר מיקי קליין (להלן: " קליין").

3.3        לעמדת התובע, פעלה הנתבעת להרחבת פעילותה גם ביפן ובמזרח אסיה. במסגרת זו העסיקה הנתבעת את מר שמחה קינן (להלן: " קינן"), ישראלי הפועל בארץ, לו ניסיון בעסקי הטקסטיל. בין התובע לבין קינן הייתה היכרות מוקדמת ובכללה עובדת קשריו של התובע ביפן. קינן יזם פגישה בין הצדדים.

3.4        אין חולק כי בחודש יולי 2003 התקיימה במלון הילטון בתל אביב פגישה בין הצדדים בה נטלו חלק, התובע, קינן טהרי וקליין (להלן: " הפגישה"). המחלוקת היא באשר להסכמות שהושגו בפגישה.

4.         עמדת התובע בקצירת האומר

4.1        בכתב התביעה ובכתבי הטענות בבקשות טוען התובע כי בפגישה הוסכם שהוא יפעל עבור הנתבעת באיתור גורם יפני בעל עוצמה אשר ישווק את מוצרי הנתבעת בענף הטקסטיל במזרח הרחוק ובנוסף יסייע בידי הנתבעת להחדיר בארץ את מוצריה בתחום הקוסמטיקה.

4.2        התובע מוסיף וטוען כי הציג לפני הנתבעת באמצעות נציגיה דנן מספר גורמים עסקיים יפניים  פוטנציאליים והנתבעת העדיפה תאגיד יפני בשם  ITOCHU  (להלן: " התאגיד היפני"). התובע גורס כי סוכם שהוא יפעל עבור הנתבעת בקשירת קשר עסקי בינה לבין התאגיד היפני שבמהותו יהיה חוזה שיווק או חוזה זכיינות ובאם לא יצא לפועל עם התאגיד היפני, אזי עם גורם יפני אחר. לעמדת התובע סוכם כי עמלתו תהייה בשיעור של  10% בצירוף מעמ שתשלום  לו בישראל וזאת מכל סכום או טובת הנאה שתקבל הנתבעת. הצדדים לחצו ידיים והנתבעת אישרה לתובע להתחיל לפעול.

4.3        הנתבעת שלחה לתובע שני מכתבים הרלוונטים לעניין והחתומים על ידי קליין. מפאת חשיבותם אציין את עיקריהם:

4.3.1     האחד מיום 13.8.03 בו מתארת הנתבעת את מטרתה בשווק מוצריה ביפן כמו גם אתור שותף עסקי ביפן. במכתב מציינת הנתבעת כי היא מעדיפה לבחור את הגורם החזק ביותר בתחום ביפן, ומצביעה על התאגיד היפני כמי שהומלץ על ידי התובע כגורם מתאים לעניין. הנתבעת מדגישה במכתבה את החשיבות של עריכת ביקורים של נציגיה ביפן ועריכת ביקורים של נציגי התאגיד היפני במשרדיה בניו יורק.

4.3.2     מכתב שני מיום 13.8.03 ובו מעלה הנתבעת את הסכמתה לפיה ביקשה את שירותי התובע ליזום קשר עם התאגיד היפני ונציגיו הבכירים לשם קידום ההפצה של מוצריה.

4.4        לעמדת התובע, הוא פעל רבות, במשך תקופה ממושכת במספר שנים, ליצירת הקשר בין הנתבעת לבין התאגיד היפני ורקם את הקשר הראשוני ביניהם. במסגרת זו תיאם התובע העברת הדוגמאות של מוצרי הנתבעת לתאגיד היפני, קיים מספר רב של פגישות, הדרכות, התכתבות ענפה ועוד. פעילות רבה נעשתה בישראל וממנה באמצעות מר גרי פרנקו המשמש סגן מנהל נציגות התאגיד היפני בישראל (להלן: " פרנקו"), אשר נסיעותיו של האחרון אורגנו ותואמו עם התובע.

4.5        לתובע נודע כי בסופו של יום, נחתם בין הנתבעת לבין התאגיד היפני הסכם, אך התובע מודר הימנו ואינו יודע מה ההסכמה שהושגה ופרטיה השונים. לפיכך עתר התובע למתן פסק דין לפיו על הנתבעת לשלם לו את עמלתו המוסכמת ולחלופין שכר ראוי וכן לחייבה להמציא לו את כל פרטי ההתקשרות בינה לבין התאגיד היפני.

5.         עמדת הנתבעת בקוף המחט

5.1               הנתבעת אינה מכחישה את קיום הפגישה אך לטעמה לא הושגו כל הסכמות כנטען על ידי התובע.  לדידה, באותה הפגישה הוחלפו רעיונות בדבר פיתוח קו מוצרי טיפוח של הנתבעת שזו הייתה מטרת הפגישה. בסיום הפגישה הוסכם על המשך הידברות אך מבלי  מחויבות של צד כלפי משנהו. לעמדת הנתבעת לא סקר התובע לפניה גורמים עסקיים בשוק היפני אלא ציין שהוא מכיר מספר גופים תוך שמוכן לסייע בידי הנתבעת ליצור עם מי מהם קשרים והכל מבלי שהעלה דרישה לשכר.

5.2               הנתבעת רואה את המכתבים באור שונה מהתובע. לעמדתה אין בהם כדי להוות הסכמה לתשלום שכר לתובע גם אם תהייה התקשרות עם התאגיד היפני.

5.3               כראיה לכך שלא היה סיכום בנושא שכר התובע מפנה הנתבעת למייל של התובע מיום 2.8.03 בו מציין התובע כי הוא מצפה לגמול על פועלו אם ייחתם הסכם עם כי עדיין מוקדם מדי לדון באופן הגמול. מכאן לטעמה אין ממש בטענת התובע בדבר הסכמה לשכר ובכללה לשכר בשיעור של 10% בצירוף מע"מ.